Le texte Le vocabulaire Les révisions
Meguilah
Daf 20a
לְעוֹלָם רַבִּי יְהוּדָה, וַאֲפִילּוּ לְכַתְּחִילָּה. וְלָא קַשְׁיָא: הָא דִּידֵיהּ, הָא דְּרַבֵּיהּ.
Traduction
The Gemara answers: Actually, you can indeed say that the baraita about teruma was taught in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, and that Rabbi Yehuda permits a deaf person to read even ab initio, while Rabbi Yosei disqualifies a deaf person even after the fact. And the baraita that teaches that one should not recite the Grace after Meals in his heart, but if he did he has fulfilled his obligation, is not difficult, as that baraita was taught by Rabbi Yehuda as well. The explanation for this is that in this baraita, about teruma, he was teaching his own opinion, that it is permitted even ab initio, whereas in that baraita, concerning the Grace after Meals, he was teaching the opinion of his master, Rabbi Elazar ben Azarya, that one is required to hear what he is saying when he recites blessings.
Rachi non traduit
לעולם ר' יהודה. ואפי' לכתחילה מכשיר ומתני' רבי יוסי היא ואפי' דיעבד לא:
והאי. דתורם לכתחילה ר' יהודה:
והאי. דברהמ''ז:
דרביה. משמו של ר' אלעזר בן עזריה אמרה שצריך להשמיע והאי לישנא משמע לכתחילה אבל דיעבד יצא:
דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע צָרִיךְ שֶׁיַּשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד'' — הַשְׁמַע לְאָזְנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: ''אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ'' — אַחַר כַּוּוֹנַת הַלֵּב הֵן הֵן הַדְּבָרִים.
Traduction
As it is taught in a baraita: Rabbi Yehuda said in the name of Rabbi Elazar ben Azarya: One who recites the Shema must make it audible to his ears, as it is stated: ''Hear O Israel, the Lord our God; the Lord is One'' (Deuteronomy 6:4), the word ''hear'' indicating that you should allow your ears to hear the words you are expressing with your mouth. Rabbi Meir disagrees and says: This is not necessary, as it is also stated there: ''And these words, which I command you this day shall be in your heart'' (Deuteronomy 6:6), indicating that ''these words,'' the words of the Shema, go after the intent of the heart, as it is unnecessary to pronounce them out loud. We see that according to Rabbi Elazar ben Azarya, as cited by Rabbi Yehuda, the words must be audible to one’s ears ab initio.
הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי — אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה כְּרַבֵּיהּ סְבִירָא לֵיהּ, וְהָא דְּתָנֵי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי — רַבִּי מֵאִיר הִיא.
Traduction
The Gemara proposes a second solution: Now that you have arrived at this point and cited this baraita, you can even say that Rabbi Yehuda holds in accordance with his teacher, Rabbi Elazar ben Azarya, that a deaf person is disqualified ab initio, and it is only after the fact that his reading is valid. And as for that baraita that Rabbi Yehuda, son of Rabbi Shimon ben Pazi, taught stating that a deaf person may set aside teruma even ab initio, this was taught in accordance with the other opinion cited in the baraita, i.e., that of Rabbi Meir, who maintains that everything depends on the intent of one’s heart, and that it is not necessary to pronounce words audibly, even ab initio.
Rachi non traduit
והשתא דאתית להכי. לאשמועינן הא פלוגתא דר' יהודה ור''מ:
אפי' תימא ר' יהודה. דאמר בק''ש יצא דיעבד אין לכתחילה לא ומתני' נמי לכתחילה הוא דפסלה לחרש ור' יהודה היא והך דברכת המזון נמי ר' יהודה היא ודקשיא לך הא דיהודה בריה דר' שמעון בן פזי מני לא ר' יהודה ולא ר' יוסי ר''מ היא דמכשר לכתחילה:
רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בְּקָטָן. (דְּתַנְיָא) אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: קָטָן הָיִיתִי, וּקְרִיתִיהָ לְמַעְלָה מֵרַבִּי טַרְפוֹן וּזְקֵנִים בְּלוֹד. אָמְרוּ לוֹ: אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מִן הַקָּטָן.
Traduction
§ It was taught in the mishna: Rabbi Yehuda says that a minor is fit to read the Megilla. It is taught in a baraita: Rabbi Yehuda said: I can offer proof to my opinion, as when I was a minor I myself read the Megilla before Rabbi Tarfon and the other Elders in Lod. They said to him in response: One cannot bring a proof from the testimony of a minor. Since at the time of the supposed incident you were a minor, you are not qualified now to testify about it.
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי: קָטָן הָיִיתִי, וּקְרִיתִיהָ לְמַעְלָה מֵרַבִּי יְהוּדָה, אָמְרוּ לוֹ: אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מִן הַמַּתִּיר.
Traduction
It is taught in a different baraita: Rabbi Yehuda HaNasi said: When I was a minor I read the Megilla before Rabbi Yehuda. They said to him: One cannot bring a proof that an act is permitted from the behavior of the very one who permits it. We know that Rabbi Yehuda maintains that a minor is fit to read the Megilla, and the fact that he acted in accordance with his own opinion does not prove that this is the accepted halakha.
Rachi non traduit
מן המתיר. ר' יהודה שקרית לפניו הוא המתיר את הקטן ואין לך להביא ראיה ממנו שהרי רבים חולקין עליו:
וְלֵימְרוּ לֵיהּ: אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מִן הַקָּטָן! חֲדָא וְעוֹד קָאָמְרוּ לֵיהּ. חֲדָא: דְּקָטָן הָיִיתָ, וְעוֹד: אֲפִילּוּ גָּדוֹל הָיִיתָ — אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מִן הַמַּתִּיר.
Traduction
The Gemara asks: And let them say to him, as the Sages said to Rabbi Yehuda in the previous baraita, that one cannot bring a proof from the testimony of a minor. The Gemara answers: They said one thing to him and then another; i.e., they rejected him with a twofold argument: One objection is that you were a minor at that time, and therefore your testimony is disqualified. And furthermore, even if you had been an adult at that time and you had testified that you saw some other minor read the Megilla before Rabbi Yehuda, one cannot bring a proof that an act is permitted from the behavior of the very one who permits it.
מַתְנִי' אֵין קוֹרִין אֶת הַמְּגִילָּה, וְלֹא מָלִין, וְלֹא טוֹבְלִין, וְלֹא מַזִּין, וְכֵן שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם — לֹא תִּטְבּוֹל עַד שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה. וְכוּלָּן שֶׁעָשׂוּ מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר — כָּשֵׁר.
Traduction
MISHNA: One may not read the Megilla, nor perform a circumcision, nor immerse himself in a ritual bath, nor sprinkle water of purification to purify people and objects that had contracted ritual impurity through contact with a corpse until after sunrise. And also a woman who observes a clean day for each day she experiences a discharge, i.e., a woman who experienced one or two days of non-menstrual bleeding, and must now wait until a day has passed without any discharge of blood before regaining ritual purity, she too may not immerse herself until the sun has risen. And with regard to all these activities that are supposed to be performed during the day, if one did them after daybreak, i.e., after the appearance of the first light of the sun, even before sunrise, they are valid, as at this point it is already considered daytime.
Rachi non traduit
מתני' ולא טובלין. משיגיע שביעי לזב ולטמא מת אין אומרים משחשיכה בכניסת שביעי ראוי לטבול אע''ג דלילה תחילת יום היא הכא יום בעינן אבל משעבר היום מותר לטבול בלילה ובגמרא יליף לה לכולהו:
וכן שומרת יום כנגד יום. בגמרא מפרש מאי שנא דנקט להא תו באנפי נפשה הא תנא ליה אין טובלין:
עד הנץ החמה. שיצא מספק לילה:
וכולן שעשו כו'. דמעלות השחר יממא הוא אבל לפי שאין הכל בקיאין בו צריכין להמתין עד הנץ החמה:
Tossefoth non traduit
ולא טובלין ולא מזין אלא ביום. קשיא דהתנן במסכת פרה (פי''ב משנה י''א) אין טובלין האזוב בלילה ומזין ביום אבל הוא עצמו טובל בלילה ומזין עליו ביום והכא אמרינן דצריך לטבול ביום ופר''ת דשתי טבילות הן אחת לפני ההזאה כדי לקבל ההזאה ואותה הויא בלילה כדתנן במסכת יבמות (דף מו:) ואחת לאחר ההזאה והיינו ההיא דכתיבא בקרא וההיא הויא ביממא והכי נמי משמע פ''ב דכריתות (דף ט.) דאיכא טבילה לפני ההזאה דקאמרינן מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים והרצאת דמים נפקא לן מויזרוק את הדם וטבילה נפקא לן משום דגמירי דאין הזאה בלא טבילה לפניה כדי לקבל ההזאה והזאת פרה במקום אותה הזאה עומדת ואם כן צריך טבילה לפניה וגם צריך טבילה לאחריה דהא בספרי קתני שאם הקדים טבילה להזאה לא עשה ולא כלום אלמא שיש טבילה לאחר הזאה כדמשמע התם ואחת קודם ההזאה כדמשמע בכריתות ובכמה מקומות בגמרתנו שמזכיר טבילה לפני ההזאה ומ''מ קשה הכא באיזה טבילה מיירי אי בטבילה דלפני ההזאה כדמשמע לישנא דנקט טובלין ברישא אם כן הויא אפילו בלילה כדפרישית ואי מיירי באותה שלאחר הזאה מאי איריא משום דאיתקש להזאה תיפוק ליה משום דהויא לאחר ההזאה ואינה אלא ביום ולמעוטי לילה שלאחר ההזאה דהיינו ליל שמיני לא איצטריך דכיון דעבר שביעי פשיטא דמותר לטבול בכל עת שירצה וגם רש''י פירש כן דמשעבר היום מותר לטבול בלילה לכך נראה כפירוש ריב''א דהכא מיירי בטבילת אזוב דהויא ביממא כדתנן במסכת [פרה שם] ולהכי נקט טובלין ואח''כ מזין וה''נ משמע בירושלמי דמייתי קרא דוטבל והזה למדרשא דאתקש טבילה להזאה והיינו טבילת אזוב ומיהו קשה לר''י דהא אמר בשלהי מסכת יומא (דף פח.) הזב והזבה וטמא מת טבילתן ביום ר' יוסי אומר מן המנחה ולמעלה לא יטבול פירוש אחר שהתפלל תפלת המנחה דתפילת נעילה יכול הוא לאומרה בלילה ופשיטא דהיינו ביום שלאחר ההזאה דאי לפני ההזאה היאך מותר לטבול ביום הכפורים אי משום דטבילה בזמנה מצוה מכל מקום ההזאה הויא שבות כדאמר פרק אלו דברים (פסחים דף סה:) והיאך יכול לעשות ואם תפרש שהזה מאתמול ועכשיו הוא טובל בשמיני אין זו טבילה בזמנה ולא דחיא יום הכפורים וצ''ל שקיבל ההזאה מקטן או בשוגג או שעבר והזה:
גְּמָ' מְנָלַן? דְּאָמַר קְרָא: ''וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים'' — בַּיּוֹם אִין, בַּלַּיְלָה לָא. לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: חַיָּיב אָדָם לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִילָּה בַּלַּיְלָה וְלִשְׁנוֹתָהּ בַּיּוֹם! כִּי קָתָנֵי — אַדְּיוֹם.
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: From where do we derive the halakha taught in the mishna that the Megilla may be read only during the day? The Gemara answers: As the verse states: ''And that these days should be remembered and kept'' (Esther 9:28). The word ''days'' indicates during the day, yes, but at night, no. The Gemara asks: Let us say that this is a conclusive refutation of the opinion of Rabbi Yehoshua ben Levi, as Rabbi Yehoshua ben Levi said: A person is obligated to read the Megilla at night and then repeat it during the day. The Gemara rejects this: There is no proof from here, as when the mishna teaches that the Megilla may be read only during the day, it was referring to the daytime reading, but the nighttime reading is not considered here at all.
Rachi non traduit
גמ' כי קתני. עד שתהא הנץ החמה אדיום אקרייה שניה וקאמר שיהא של יום ביום:
וְלֹא מָלִין וְכוּ'. דִּכְתִיב: ''וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל''.
Traduction
§ The mishna continues: And one may not perform a circumcision until after sunrise, as it is written: ''And on the eighth day he shall be circumcised'' (Leviticus 12:3). This indicates that the circumcision must be during the day, not at night.
Tossefoth non traduit
דכתיב וביום השמיני ימול. קשיא דבפרק ר' אליעזר אומר אם לא הביא (שבת דף קלב. ושם) דריש האי קרא לומר אפילו בשבת ומבן שמונת ימים דריש ולא בלילה ותניא התם כוותיה דרבי יוחנן וי''ל דהכא מייתי הדרשה הפשוטה יותר כראיית נגעים והקשה ה''ר אפרים כיון דמילה אינה בלילה אם כן הויא מצות עשה שהזמן גרמא שהנשים פטורות ממנה וא''כ קשיא למה לי בפ''ק דקדושין (דף כט. ושם) קרא דאותו לומר דאשה אינה חייבת למול תיפוק ליה דמצות עשה שהזמן גרמא היא וי''ל דאי לאו אותו הוה אמינא דהאי דנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא היינו היכא דליכא כרת דומיא דמצה ושמחה והקהל דלית בהו כרת ומנייהו ממעטינן נשים אבל מילה שיש בה כרת ונכרתו עליה שלש עשרה בריתות הוה אמינא דמחייב בהו נשים למול את בנייהו קמ''ל אותו דלא אי נמי למילה שלא בזמנה וכמאן דאמר דנוהגין בין ביום בין בלילה:

וְלֹא טוֹבְלִין וְלֹא מַזִּין וְכוּ'. דִּכְתִיב: ''וְהִזָּה הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא [וְגוֹ'] בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי'', וְאִיתַּקַּשׁ טְבִילָה לְהַזָּיָה.
Traduction
§ It is further taught in the mishna: And one may not immerse himself in a ritual bath, or sprinkle waters of purification until after sunrise. This too is derived from a verse, as it is written: ''And the pure person shall sprinkle upon the impure on the third day and on the seventh day; and on the seventh day he shall purify himself and wash his clothes, and bathe himself in water, and shall be pure at evening'' (Numbers 19:19), which teaches that the sprinkling must take place during the day and not at night. And immersion is likened to sprinkling, as it too is mentioned in the verse, ''and bathe himself in water,'' so that whatever is invalid with respect to sprinkling is also invalid with respect to immersion.
Rachi non traduit
ואיתקש טבילה. דכתיב בסיפיה ורחץ במים וה''ה לזב וזבה:
וְכֵן שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם לֹא תִּטְבּוֹל עַד שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה וְכוּ'. פְּשִׁיטָא! מַאי שְׁנָא שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם מִכָּל חַיָּיבֵי טְבִילוֹת!
Traduction
§ The mishna states: And also a woman who observes a day for a day may not immerse herself until the sun has risen. The Gemara asks: This is obvious. What is different about a woman who observes a day for a day, who must immerse herself in a ritual bath, from all the others who are obligated to immerse themselves, as it was already taught that one may not immerse himself in a ritual bath until it is day?
Rachi non traduit
ה''ג פשיטא מאי שנא שומרת יום כנגד יום כו':
שומרת יום כנגד יום. לאחר שכלה שבעה ימי נדה נכנסין י''א יום הקרויין ימי זיבה שאם תראה בהן ג' ימים רצופין הרי היא זבה וטעונה ספירת שבעה וקרבן ואם תראה יום אחד שומרת יום למחרת וטובלת ומקראי יליף לה בתורת כהנים ומייתי לה בשמעתא בתרייתא דמסכת נדה:
Tossefoth non traduit
מאי שנא שומרת יום כנגד יום וכו'. אי ולא טובלין דלעיל מיירי בטבילת אדם אתי שפיר דבעי מאי שנא שהזכיר בפני עצמה אבל אי איירי בטבילת אזוב צריך לפרש הכי מאי שנא שהזכיר שומרת יום לומר שהיא ביום מכל שאר חייבי טבילות:
אִיצְטְרִיךְ: סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא תֶּיהְוֵי כִּרְאִיָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל זָב — וּרְאִיָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל זָב אִיתַּקַּשׁ לְבַעַל קֶרִי, דִּכְתִיב: ''זֹאת תּוֹרַת הַזָּב וַאֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע''. מָה בַּעַל קֶרִי טוֹבֵל בַּיּוֹם — הַאי נָמֵי לִיטְבּוֹל בְּיוֹמֵיהּ.
Traduction
The Gemara answers: It is nevertheless necessary to mention separately the case of a woman who observes a day for a day. As, it might enter your mind to say that this woman’s bleeding should be treated like the first emission of a zav, a man who experiences a gonorrhea-like secretion, in that just as a man attains the status of a full-fledged zav once he has three such emissions, so too, a woman attains the status of a full-fledged zava once she experiences three days of bleeding. And the first emission of a zav is likened to one who experienced a seminal discharge, as it is written: ''This is the halakha of him that has an issue and of him whose semen goes from him'' (Leviticus 15:32). From this it is learned: Just as one who experienced a seminal discharge immerses on the same day that he had the discharge, so too, that one, the zav, may immerse himself on the same day that he had the emission.
Rachi non traduit
תיהוי. הך ראיה של זבה כראיה ראשונה של זב דאיתקש לבעל קרי דכתיב זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע חדא זיבה כתיב הכא והיינו ראיה ראשונה ואשר תצא ממנו שכבת זרע היינו בעל קרי:
וְהָא בִּימָמָא לָא מָצְיָא טָבְלָה, דִּכְתִיב: ''כָּל יְמֵי זוֹבָהּ כְּמִשְׁכַּב נִדָּתָהּ יִהְיֶה לָּהּ'', בְּלֵילְיָא מִיהַת לֶיעְבֵּיד מִקְצָת שִׁימּוּר, וְתִיטְבּוֹל, קָא מַשְׁמַע לַן כֵּיוָן דְּבָעֲיָא סְפִירָה —
Traduction
And although this one, i.e., a woman who observes a day for a day, cannot immerse on the same day that she experienced the bleeding, as it is written: ''All the days of her issue shall be to her as the bed of her menstruation'' (Leviticus 15:26), which teaches that she remains the entire day of her issue in her impure state and must wait until the day is over before she can immerse herself, nevertheless, one might have said that at least during the night following the day of her issue she should be able to perform a partial observation, i.e., she should verify that part of the night has gone by without bleeding, and then immerse herself at night, without waiting until morning. Therefore, the mishna teaches us that since she is required to count one day of purity after her day of impurity,
Rachi non traduit
משום דכתיב יהיה גרסינן. כל ימי זוב טומאתה כמשכב נדתה יהיה לה והך קרא בראיית שומרת יום כנגד יום קאי מרבוי כל ימי דרשינן לה במסכת נדה (דף עג.) ואמרינן התם יהיה לה מלמד שסופרת אחד לאחד קצת מיום המחרת הלכך בלילה מיהת תטבול דעבדה קצת שימור:
קמ''ל. כיון דהאי אחד לאחד משום ספירה היא מדוגמת ספירת ז' כל ספירה דיממא היא דכתיב וספרה לה שבעת ימים (ויקרא טו):
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source